הפועל 'פסַח' קרוב לפועל 'פסע' ומשמעותו דילג וקפץ: "וְרָאָה אֶת-הַדָּם.. וּפָסַח ה' עַל-הַפֶּתַח". כך ניצלו בני ישראל ממכת הבכורות. מפורסם הביטוי 'לפסוח על שתי הסעִפּים' המוזכר במעשה אליהו בהר הכרמל. על "שתי הסעפים" תוכלו לקרוא בהרחבה בשבוע הבא. נֹאמר רק שסעֵף הוא מחשבה, והפוסח על שתי הסעפים מדלג ממחשבה למחשבה.
אליהו מדמה את עם ישראל לַציפור המדלגת בין שני ענפים, ואינה יכולה להכריע מיהו האלוהים האמיתי. מכאן גם המילה פיסח - נְכה רגליים, שהליכתו איננה רצופה.
משמעות נוספת של 'לפסוח' היא להציל ולחוס: את הפסוק "וְרָאִיתִי אֶת-הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם", מתרגם אונקלוס לָארמית: 'ואֵיחוֹס עלֵיכון' - אחוס עליכם, או כדברי ישעיה: "גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט". המליט – מילט מסַכנה.
כל שְלוש ההוראות שהזכרנו נמצאות בַפסוק: "וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח-פֶּסַח הוּא לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל-בָּתֵּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת-מִצְרַיִם וְאֶת-בָּתֵּינוּ הִצִּיל".
תגובות
הוסף רשומת תגובה