רשומות

סדר ליל ט"ו בשבט אצל המקובלים

שורש "תיקון ליל ט"ו בשבט" סדר ליל ט"ו בשבט הוא חדש יחסית, פחות מ-400 שנה, אך את הדחיפה לכך נתנו המקובלים כמו ר' יוסף קארו, מחבר ה'שולחן ערוך', ור' שלמה אלקבץ, מחבר "לכה דודי" שהיו מצאצאי מגורשי ספרד. הם הגיעו לצפת ופגשו כאן את האר"י הקדוש, וביחד עם מקובלים נוספים חוללו מהפכה מחשבתית ביהדות. הם חידשו את משמעותם של החגים, והנהיגו 'תיקונים' למיניהם כמו 'תיקון' ליל שביעי של פסח, 'תיקון' ליל שבועות ועוד; ובמרכז כל ה'תיקונים' עמדו לימוד משותף וקריאה במקורות המסורתיים השונים; אלא של'תיקון ט"ו בשבט' נוספו עניינים נוספים. מתוך שאיפה לחדש את הקשר בין הארץ ויושביה, ולהביא לאיחוד בגוף וברוח של העם, שרחק במשך דורות מאדמתו, עם הטבע – ההרים, הגבעות ושדות ארץ ישראל – הם בחרו בט"ו בשבט לחדש בו שאיפה זו. כשהם ראו במו עיניהם את פריחת הטבע ותנובת השדה, הם הרגישו שא"י מלבלבת לכבודם, והצמיחה בטבע היא השמחה של שיבת ציון, מעין "ראשית צמיחת גאולתנו". פסוקים כמו: 'יציץ ופרח ישראל', '

עוֹטְפִים אַהֲבָה

מה פירוש 'חמאס'? והקשר עם פרשת נח

עולים לירושלים ברכבת - 21.6

"ירושלים של זהב" – על "גנבותיה הספרותיות" של נעמי שמר

חדש על המדף: אם תרצו הרי זו הגדה

צבעים וגוונים במגילת אסתר

השפעת היוונית על השפה העברית