"וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי
הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס"
(קטעים
מספרו של משה אוסי "על קצה הלשון")
ארגוני התקוממות אסלאמיים
1. הג'יהאד
האסלאמי
ישנם מספר ארגונים בשם גִהאד/מֻגאהִדִין.
המילה ג'יהאד היא בעלת משמעות מעורפלת, ומשמעה היסודי להתאמץ כדי להביא לשיפור,
והמֻגְּתַהִד הוא השקדן והחרוץ, ועל פי תורת האסלאם הוא המלומד פוסק ההלכה.
הכול יודעים שהג'יהאד הוא מלחמת קודש
או מלחמת מצווה, אך אפשר לקיימה בארבע דרכים: באמצעות הלב, הלשון, היד והחרב.
ג'יהאד באמצעות הלב הינו מאבקו הרוחני
של הפרט בליבו אל מול הפיתוי לבצע מעשה לא מוסרי. ג'יהאד זה נחשב על ידי הנביא
מוחמד ל'ג'יהאד גדול', כי האדם נאבק עם השטן נגד יצרו ותשוקותיו השפֵלות למען
אמונתו, ואת הג'יהאד הפנימי הזה ראוי להשקיע במאמץ להקים משפחה, בניית בית וגידול
ילדים, ובמגזר הממשלתי לערוך רפורמות פנימיות בשלטון ובכלכלה.
הג'יהאד בלשון והג'יהאד בידיים, אלו
מבוצעים כדי לשכנע את האדם להתאסלם ולתמוך בו.
הגי'האד הרביעי, הוא הג'יהאד בחרב, מלחמה,
על פי האמרה המפורסמת "דִין מוחמד בִסֵּיף", דהיינו, דתו של מחמד בחרב;
ומוסיפים לזה את האמירה: "הג'יהאד הוא דרכנו והמוות למען אללה הוא הנשגב
בשאיפותינו", דהיינו, מאבק זה הוא מלחמת קודש. ולכן כל לוחם שנהרג במלחמה זו,
מכונה 'שהיד' = מעיד על עצמו שהוא נלחם למען אללה והאמונה בנביא.
הכופרים וכל אלה שעדיין לא התאסלמו,
מכונים דאר אלְּחַרְּב=בית המלחמה, וכך גם לגבי המאבק בכובש זר או כיבוש אדמות
שאינן מוסלמיות. ועל כן, הסמל של האחים המוסלמים הוא שתי חרבות על רקע ספר הקוראן.
(ארץ ישראל על פי האסלאם היא אדמה ערבית) "וַקְּף" (ויש לגאול אותה בכל
דרך, בכל זמן).
2. תנועת
הפַתְח
אותיות פת"ח הן ראשי תיבות בהיפוך
של חַרַכַת אלתַחְּרִיר אלְּפַלַסְּטִינִיַה - תנועת השחרור הלאומי הפלסטיני, והיא
נבחרה, כי המילה פַתְּח בערבית מציינת ניצחון וכיבוש, והיא מזכירה לערבי את
הפֻתֻחאת, הכיבושים הנרחבים של הח'ליפים מן המאה השביעית ולאחריה.
שורש פת"ח קשור לכיבוש באשר הצד
המובס פותח את שערי העיר בפני הכובש. רעיון זה של 'פתיחה' הקשור לכיבוש נמצא,
לעניות דעתי, בפסוק בספר דברים: "וְהָיָה אִם שָלוֹם תַעַנך וּפָתְּחָה לְָך
והָיָה כָל הָעָם הַנִמְּצָא בָּה יִהְּיּו לְּךָ לָמַס וַעֲבָדּוך" (כ', י"א)
- 'שָלוֹם' בפסוק זה משמעו השלמה וכניעה, ופירושו: אם האויב ישלים איתך ויפתח לך
את שערי העיר לאות כניעה, כי אז הם ייהפכו למס עובד, וזהו בעצם פירוש המלה 'אסלאם'
- השלמה וכניעה של הצד המובס.
3. אַלְקאעִדַה
ארגון זה מכנה עצמו: החזית העולמית
האסלאמית למאבק בצלבנים וביהודים, ומשמעות המילה היא היסוד או הבסיס. אוסאמה
בן-לאדן שהיה מנהיגו של הארגון מספר שהוא ומפקדיו היו מכנים את בסיסי האימון שלהם
בשם 'אלְַּקאעִדַה', ומאז אימץ הארגון את השם הזה ('קַעַד' בערבית משמעו 'ישב').
פיגועי ההתאבדות הגדולים ביותר בעולם
התבצעו על ידי הארגון בארצות הברית וידועים בשם פיגועי ה-11 בספטמבר 2001. בפעולות
אלו רוסקו מטוסי נוסעים אל מגדלי התאומים והפנטגון ונרצחו ביום אחד כ-3000 אזרחים.
לאלקאעדה ישנה שלוחה בסוריה הנקראת
'גַ'בְּהַתאל - נּוסְּרַה' / אלנּוצְּרַה' = חזית הסיוע. ישנם גם כאלה המתנגדים
למעשי ההתאבדות. להלן מכתב של אביו של מחבל מתאבד שפורסם בעיתון סעודי: "אני
משול לרוח רפאים המהלכת על פני הארץ, שלא לדבר על כך שאני אשתי ויתר בניי הפכנו
לעקורים, בעקבות הריסת הבית שבו גרנו. ואני שואל את אותם השייח'ים, שמתחרים ביניהם
על פרסום פסקי הלכה לוחמניים והצהרות בזכות פיגועי טרור: למה אתם לא שולחים את
הבנים שלכם? מדוע כל אחד מהמנהיגים שלא מסוגל לכבוש את התרגשותו מעל גבי ערוצי
הלוויין בכל פעם שצעיר או צעירה פלסטינים יוצאים לפוצץ את עצמם, לא שולח את בנו
לבצע את הפיגוע? מי נתן לכם רשות דתית או אחרת לדחוף את ילדינו אל המוות?
4. דאע"ש
המילה 'דאע"ש' היא ראשי תיבות של:
אַלדַוְּלַה אלְּאִסְּלאמִיַה פִי אלְּעִראק וַאלשַאם, המדינה האסלאמית בעיראק
ובשאם 'אַלשַאם' הוא כינוי לארצות ה'לֶבַנְּט' הצפוניות: סוריה ולבנון, כשמצטרפות
אליהן גם ישראל וירדן; אצל יהודי תימן יש 'נוסח שאמי' שהובא מהצפון, מישראל ומבבל,
לעומת ה'בַלַדִי', המקומי שבתימן; ובימינו 'שאמי' = מי שמוצאו מעיר הבירה דמשק.
הוא ארגון טרור סוני קיצוני, המבקש
להקים את הח'ליפות האסלאמית סונית שהשתרעה מהמגרב ועד סין, וכיום הוא נקרא 'המדינה
האסלאמית' - 'אַלדַוְּלַה אלְּאִסְּלאמִיַה'. השינוי הזה בשם מלמד ששאיפות הארגון
גדלו ואינן מוגבלות יותר מבחינה גיאוגרפית רק לאזור המזרח התיכון, והוא מבקש לקבל
אחיזה על פני כל העולם.
וַתּמלא הָאֶָרץ... חָמאס ארגוני
התנגדות ערביים מתפארים בשמות המורכבים מראשי תיבות כמו אש"ף=ארגון השחרור
הפלסטיני, ובערבית 'מֻנַטַ'מַת אלתַחְּרִיר אלְּפִלִסְּטִינִי'.
5. חמאס
השם חמא"ס הוא ראשי תיבות של
חַרַכַת אלְּמֻקַאוַמַה אלְּאִסְּלַאמִיַה = תנועת ההתנגדות האסלאמית; וחמאס
מילולית פירושה התלהבות של רוח לחימה וגבורה.
היש קשר בין 'חמאס'=התלהבות
לבין המילה 'חָמָס' העברית? (מילה הנמצאת בפרשת
השבוע, פרשת נח "וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי
הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס").
נראה ששתי האותיות הראשונות 'חם'
יכולות להצביע על המשותף - חום ולהיטות לעשות מעשי מלחמה או גזל ועושק. הארגון
דוגל בהקמת מדינה פלסטינית אסלאמית בשטחי ארץ ישראל כולה, תחת המוטו: "אללה
הוא תכליתה, הנביא הוא דמות המופת שלה, הקוראן הוא החוקה שלה, מלחמת הקודש היא
דרכה, והמוות למען אללה הוא הנעלֶה במשאלותיה."
עוד מונח הלקוח מפרשת השבוע – בערבית שם המבצע מכונה 'טוּפָאן אלאקצה' طوفان الاقصى=מבול
[מסגד] אלאקצה. אם נסתכל בתרגום הארמי של אונקלוס למילה 'מבול' נמצא שהיא מתורגמת
'טוֹפָנָא' – ושורש 'טוף' מקביל לשורש העברי 'צוף' (ט/צ מתחלפות, כמו קיץ/קיטנה,
חצב/חטב, בעטיו של/בעצת) - מעין 'ציפת מים'. ומילת 'טוֹפָנָא' זו היא היא המילה
הבינלאומית לסערת .. ה'טייפון'.
6.
טַאלִבַּאן
טַאלִבַּאן פירושו 'תלמידים' ('טַלַב'
= ביקש דעת, טאלִב = תלמיד, סטודנט - מבקש דעת, וכשהתלמיד מתקדם בלימודיו הוא עולה
לשלב של מּולַא), והוא ארגון פוליטי -צבאי מוסלמי ששלט באפגניסטן בין השנים 2001-1995.
הוא נקרא על שם תנועת סטודנטים שהתנגדה לשחיתות באפגניסטן. משתפס הטאלבאן את
השלטון בהפיכה צבאית הוא הנהיג במדינה משטר הלכי אסלאמי נוקשה, ושינה את מערכת
החינוך במדינה לחינוך המבוסס על יסודות הקוראן.
מלחמת אפגניסטן, שנמשכה חודשיים בשנת
2001 ואשר במסגרתה נכבשה אפגניסטן על ידי כוחות קואליציה בראשות ארצות הברית,
הביאה לקץ משטר הטאלבאן באופן זמני. עם זאת פעילי התנועה המשיכו לבצע פעולות טרור
נגד משטרים בעולם ונגד החיילים האמריקאיים שהוצבו באפגניסטן, והם הצליחו להוציאם
מהמדינה בספטמבר.
7.
חִזְבַּאלַלה
חִזְבַּאלַלה מילולית פירושו 'עֲדת
האל' או 'מפלגת האל', והוא ארגון טרור אסלאמי שיעי שנוסד בשנת 1982 בלבנון
בשליחותה של איראן הח'ומיניסטית. הוא הקים מפלגה פרלמנטרית הנחשבת כנציגה בולטת של
בני העדה השיעית בלבנון.
פעילותו הצבאית של הארגון באה לידי
ביטוי בפעולות גרילה וטרור נגד מטרות ישראליות, פנים- לבנוניות, סוריות ואף
בינלאומיות. החטיפות הן חלק מסממניו של הארגון ומהטקטיקה שלו, ומטרתו להפוך את
לבנון לרפובליקה אסלאמית בדומה לאיראן, וייצוא המהפכה האסלאמית ליתר העולם. מקור
שמו של הארגון, הוא בקוראן: "וַאֲשֶׁר יִתְּחַבֵּר אֶל אֱֹלהִים וְאֶל
שְּׁלִיחוֹ וְאֶל הַמַאֲמִינִים אֵּלֶה הֵּם מִפְלֶגֶת אֱֹלהִים וְהֵּם יִגְּבָרּו".
מנהיג חזבאללה הוא חסן נסראללה (נצראללה=
ניצחון מאת האל, וכן עבד אלנאצר, מנצור/מנסור), והוא איש דת מוסלמי- שיעי
ופוליטיקאי ערמומי.
8.
החַשאשִיִין
החַשאשִיִין זה היה כינויו של אחד
מפלגי כת האסמאעיליה שאנשיה נאחזו במאה ה-11 ולמשך כמאתיים שנה במבצרים הרריים
בפרס ובסוריה, ומהם יצאו לשליחויות רצח וטרור פוליטי. אלה היו בדרך כלל פעולות של
מתאבדים שהאמינו כי הם עתידים להיכנס לגן עדן.
יש הסוברים שהשם 'חַשאשִיִין' ניתן
להם, כי בטרם יצאו המתנקשים לפעולה ניתן להם חשיש, אך יש הטוענים שאויביהם הם
שהדביקו לבני הכת את הכינוי הזה מתוך פחד ותיעוב; בכל אופן החוקרים מצאו קשר לשוני
בין המילה 'חַשאשִיִין' לבין המילים 'רוצחים', 'לרצוח' בשפות אירופה -assassinate
assassin. חשיש משמעו המקורי הוא עשב והפך ככינוי לסם
המפורסם, והמילה נשתמרה בצורת hash,
או שתורגמה מילולית ל-grass.
בספר ישעיהו נמצאת צורת 'חֲשַש' הקרובה
במשמעות לחשיש, עשב; באומרו לאויבים שאין ממש במזימתם לכבוש את ירושלים, פונה הוא
אליהם בצורה ציורית: "תַהֲרּו חֲשַש תֵּלּדּו קַש" (ל"ג, י"א),
לאמור, ההריון שבכם לא יהיה של ולד בר קיימא, אלא של 'חֲשַש', והוא עשב יבש.
9. הפִדָאִיוּן
הפִדָאִיוּן כינוי למחבלים ערביים
שהופעלו בידי מדינות ערב והסתננו לישראל למטרות טרור וגרילה החל משנות ה50- של
המאה הקודמת, ובעיקר באזורי הגבול עם יהודה ושומרון ורצועת עזה בסיוע לא רשמי של
מצרים וירדן. השם "פִ דַ אִ יּון" משמעו בערבית "מחרפי נפשם",
כשהשורש העברי המקביל הוא 'פדיון', לאמור, אני פודה ומציל אותך ע"י ההקרבה
שלי, "אני כפרתך" (בערבית העיראקית אומרת האם לבנּה: אַפְּדִיכ=אני
כפרתך). וכבר לאחר מלחמת העולם הראשונה, בראשית השלטון הבריטי בארץ נקראו חברי
אגודות מחתרתיות טרוריסטיות ערביות בשם הכולל 'אַלְּפִדַאיַה', שמשמעו
"המוכנים למסור את נפשם כדי לפדות אחרים".
(אני עבדכם גדלתי במעברת זרנוגה שבעיר
רחובות, ובגיל שש חוויתי כניסת מחבלים מארגון זה לתוך המעברה, והריגתם של 3 יהודים
עולים חדשים.)
10. החזית
העממית לשחרור פלסטין
אַלְגַ'בְהָּה אל שַעְבָּיה לִתַחְרִיר
פַלַסְטִין פלגה וארגון טרור פלסטיני סוציאליסטי שהצטרפה לאש"ף. הארגון נוסד
על ידי ג'ורג' חבש ב-1967.
הארגון ביצע פיגועים רבים שבהם נרצחו
מאות ישראלים ואחרים. בין היתר הוא ביצע את הטבח בנמל התעופה לוד ואת רצח השר
רחבעם זאבי. הישגו גדול של הארגון היה "עסקת ג'יבריל" שבמסגרתה תמורת
שלושה חיילי צה"ל שחטף הארגון במהלך מלחמת לבנון הראשונה שיחררה ישראל 1,150
אסירים ועצירים ביטחוניים, ובהם מחבלים שנידונו למספר מאסרי עולם על רצח.
מושגים
1. הסולחה
- סליחה או גישור ובוררות?
הסולחה (בערבית 'צֻלְּחַה') היא טקס
עתיק מקובל בחברה הערבית, שבו הצדדים המעורבים ברצח מנסים להגיע לסיומו של הסכסוך,
והם כורתים מעין ברית שלום. את הטקס מנהלים המתווכים המפשרים בין הצדדים, ותכליתה
היא למנוע נקמת דם מיותרת ולהשיב את החיים למסלולם הרגוע. תחילה פונים אל הצד
הנפגע ומבקשים ממנו להסכים לקיום הסולחה, וכן שומעים ממנו את סכום הכופר שהוא מבקש
לו כפיצוי (ישנן 'תחבולות' להוריד את הסכום). הפרוצדורה של הסולחה דומה להליך
הבוררות המקובל אצל אנשי המערב והנקרא "גישור ובוררות". המילה 'סולחה'
בכתיבתה בעברית - נשמעת כ'סליחה', ולא היא! מקורה בערבית - צֻלְּחָה, ובשפות
השמיות השורש צל"ח, הוראתו שבירה ובקיעה, ומכאן בעברית לפרוץ ולחצות מכשול
מים, 'צליחת הנהר', ובהשאלה לגבור על מכשולים, ולהשכיל ולמצוא את מבוקשו ולהגיע אל
מטרתו, ומכאן הביטויים: "הצליח דרכו", "צלַח בידו", "דרך
צלֵּחה". ואדם בעל מידות - עשוי שתצלח עליו הנבואה, באשר הוא ראוי ומתאים,
ו"האיש המצליח" בתנ"ך הוא המשכיל לצלוח את החיים בדרך האמת והיושר,
והוא אינו ה'מצליחן' של ימינו. וכך בערבית - "צאלִח" הוא ההגון והחסיד, וכשרוצים
להזכיר את הדור הקדום של הצדיקים אומרים "אַלְּגִ'יל אלצַאלִח". מכאן
נבין את ה'צֻלְּחַה' בערבית - לחבר את שני החלקים ה'שבורים', לתקן ולגרום ששני
הדברים יצלחו שוב לשימוש; ואם מדובר בבני אדם ובחברוֹת - לאחד את הקרעים ולפייס
בין שני הצדדים כדי שיחסיהם יחזרו להיות תקינים, וממילא גם 'מוצלחים'. בהצלחה!
בעקבות ניתוח המילה 'סולחה' ניתן להבין
שלא יהיה שלום אמיתי עם מדינות ערב עד שלא נגיע לסולחה, פיוס כללי, באשר המונח
״סלאם״ בערבית משמעו גם 'הסכם אי־לוחמה', (מעין "הודְנה"=הפסקת אש) והסכם
כזה אין פירושו הכרה לא בעם ולא בארצו, וכשהמנהיגים הערביים מדברים אל עמיהם
בערבית – כך הם 'מוכרים' את השלום עם ישראל. והסכם כזה אפשר להפר, כאשר יתחזקו או
כשתבוא לידיהם הזדמנות לצאת למלחמה; וההיסטוריה הערבית מלאה בדוגמאות כאלה, כולל
הסכמים שחתם מוחמד עם היהודים, כשלאחר מכן הוא שחט בהם. וכך צריך להתייחס אל הסכמי
השלום ביננו לבין מצרים וירדן – בסך הכל הפסקת אש, כי זה האינטרס הלאומי שלהם כעת,
כלכלית וביטחונית, וברגעי זעם כמו במלחמה הנוכחית "חרבות, גם הממשל וגם
האזרחים 'יראו את פרצופיהם האמיתיים'.
2. אַלַלה
אַכְבַר
משמעו: אללה הוא הגדול מכול, והוא נאמר
במהלך הקריאה לתפילה (האד'אן) ובמהלך התפילה המוסלמית. והמאמין יאמר אותו לפני
ביצוע משימה קשה או מסוכנת, או ייאמר בעת חגיגת ניצחון, או כביטוי המביע נחישות או
התרסה כלפי אויב או כובש, כאומר, אתה הגזלן, הכובש, אל תתגאה ותתהלל, יש גדול ממך
בשמים והוא עתיד לנקום את נקמתנו (הוא דומה במעט לקריאה "שמע ישראל" בפי
היהודים).
תפילה זו של רוממות האל נקראת
'התַכְּבִיר" מהמילה אַכְּבַר, ולפעמים בא הביטוי עם תוספת של שבח (התַחְּמִיד):
אללהֻ אכבר וַלִלַאהִ -לְּחַמְּד - אללה הוא הגדול מכול ולאללה השבח. בציבור
היהודי קיבל הביטוי הזה משמעות שלילית, כיוון שהוא נשמע לעתים מפי מפגעים מוסלמים
לפני ביצוע פיגוע, וזאת כדי לתת תוקף דתי לפעולתם. התכביר מופיע על דגל עיראק מאז
שנת 1990.
3. מה
פירוש אינתיפאדה?
בערבית אנְתִפַאצַ'ה,
פירושה המילולי הוא התנערות, ובהשאלה לחדש את הנעורים ע"י תסיסה עממית, מרד
והתקוממות; וביטוי זה מסמל את רצונם של הערבים להתנער מהשלטון הישראלי. מקור המילה
בפועל נַפַצ' שמשמעו לנער ולהסיר אבק מעל אריג, שמיכה, שטיח או בגד. השורש העברי
המקביל הוא 'נפץ', ובנוסף למשמעות הידועה שלו, יש לו גם משמעות של לנער, למשל
בהלכות שחיטה ומליחה נאמר "מולחוֹ (את הבשר) במלח עבה ומנפצוֹ" - מנער
ממנו את המלח. משתמשים בפועל 'לנפץ' גם בפעולה של הפרדת הצמר וניעורו מן הפסולת
כדי להכשירו לטווייה. אם כן 'התנפצות' הבד או הצמר וניעורו מקביל בערבית ל'אנְתִפַאצַ'ה'
- מהתנערות והסרת אבק ועד ההשתחררות מכבלי שלטון.
אנְתִפַאצַ'ת אלְאַקְצַא
- היא עימות חריף שפרץ בספטמבר 2000 לאחר עלייתו של אריאל שרון שהיה אז מנהיג
האופוזיציה אל הר הבית. "אל-אקצא בסכנה, נקריב קורבנות בנפש כדי להגן על
אלאקצא" - הצהירו ראשי המארגנים. 'אַלְמַסְגִד אלְאַקְצַא' משמעו: המסגד
הרחוק ביותר, והוא המסגד השלישי בחשיבותו באסלאם לאחר המסגד במכה ומסגד הנביא
בַאלְּמַדִינַה.
4. ה'שהיד'
מופיע בתנ"ך
שתי מלים ארמיות מופיעות בפרשת ויצא:
"וַיִקְּרָא לוֹ לָבָן יְגַר שֹהֲדּותָא וְיַעֲקֹב
קָרָא לוֹ גַלעֵּד" (בראשית ל"א, מ"ז). יְגַר שֹהֲדּותָא הוא תרגום
ארמי ל'גַלעד'. וראוי להזכיר, שהמעמד הזה מתרחש בהר הגִלְּעָד.
המילה 'גלעֵד' חדרה לעברית של ימינו
לצד המילה היוונית אנדרטה, שפירושה דמות גבר. לבן הארמי קורא לגַלְּעֵּד "יגר
שהדותא". גַר מלשון אגירה וקיבוץ.
שהדותא פירושה 'העדות, 'גל העדות'.
שורש 'שהד' מופיע עוד פעם אחת באיוב: "הִנֵּה בַשָמַיִם עֵּדִי וְשָהֲדִי
בַמְּרֹמִים" (ט"ו, י"ט); שֹהדי במרומים = עֵדִי במרומים, כלומר
הא-ל יעיד עבורי.
שורש זה עבר לערבית בצורת 'שהיד' -
והוא הנהרג למען מלחמת קודש, ובמותו הוא מעיד על אמונתו המוחלטת באסלאם. (אחת
מאמונות היסוד היא השהאדה=עדות שאללה אחד והנביא הוא שליחו).
[בהמשך הסיפור של יעקב ולבן נאמר: "ויאכלו
שם על הגל" - אכלו שם לזיכרון, שהוא דרך הבאים בברית לאכול שניהם מלחם אחד
לאהבה ולחברה, הייתי פעמים רבות אורח ב'אוהלי קידר', וכשראה האורח שאינני אוכל,
הביא לי קפה ואמר לי: בוא 'נכרות ברית' על הקפה].
תגובות
הוסף רשומת תגובה