שר הביטחון - דוד בן גוריון, עמד בפני גיוס מילואים, אך לא עלה בדעתו שם קצר וקליט לפעולה זו של קריאה וציווי ללוחמים לבוא ולשרת בצו חירום.
אחד מעוזריו שהיה בעל זיקה למסורת,
הציע לתת לצו זה שם מן המקורות, שילוב של שמות שלושת הפרשות הפותחות את חומש ויקרא
שהחלו בקריאתן באותם ימים: ויקרא, צו, שמיני.
וכך נולד הביטוי "צו 8".
טוב, לא באמת, זה היה רק בשביל להאיר
קצת בחיוך את המציאות שבה אנו חיים.
מקורו של הביטוי, בגרסתו הראשונה של
חוק שירות ביטחון משנת 1949, שבו הופיע בסעיף 8 הסמכתו של שר הביטחון "לקרוא
בצו, לכל יוצא-צבא הנמנה עם כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל, להתייצב לשירות
סדיר או לשירות מילואים".
הביטוי שרד גם לאחר חקיקת חוק שירות
ביטחון חדש ב-1959, בו נדדה הוראה זו לסעיף 26, וגם לאחר חקיקתו של נוסח משולב
ב-1986 בו נדדה ההוראה לסעיף מספר 34.
אולם בחוק שירות המילואים שנחקק
ב-2008, שבה ההוראה לסעיף 8.
תגובות
הוסף רשומת תגובה