דילוג לתוכן הראשי

על קצה הלשון - משה אוסי

מסע אל הלב החבוי של השפה העברית ואחיותיה

חפש בבלוג זה

דף הבית
הצעה לשיעורים והרצאות
"על קצה הלשון" – הספר
"אם תרצו הרי זו הגדה" - הגדה של פסח
ערוץ היוטיוב
אודות

מוצגים פוסטים עם התווית ירושלים

רשומות

עולים לירושלים ברכבת - 21.6

הכותל המערבי הרובע היהודי ימין משה ירושלים מנטיפיורי סיור

+

קבל קישור
Facebook
X
Pinterest
אימייל
אפליקציות אחרות

"ירושלים של זהב" – על "גנבותיה הספרותיות" של נעמי שמר

יום העצמאות ירושלים

+

קבל קישור
Facebook
X
Pinterest
אימייל
אפליקציות אחרות

פוסטים נוספים

תוויות

ביאורי לשון4 פורים4 רגע של עברית3 חנוכה2 חרבות ברזל2 ירושלים2 מצרית2 משה2 אבוקה1 אסנת1

אסתר1 ארץ ישראל1 ארשת שפתינו1 אתונה1 ביחד ננצח1 דעא"ש1 הגדה של פסח1 הכותל המערבי1 הרובע היהודי1 חידות וחידודים1 חמאס1 חמין1 חמס1 ט"ו בשבט1 יום העצמאות1 יון1 יוסף1 ימין משה1 מגילת אסתר1 מנטיפיורי1 מרדכי1 מרציפן1 נס1 סיור1 עגלה1 עדלאידע1 עם ישראל1 פיסח1 פיתום1 פסח1 פרעה1 פרשת נח1 פרשת שמות1 פרשת תולדות1 צבעים1 צה"ל1 צפנת פענח1 קרנבל1 ראש השנה1 רבקה1 רעמסס1 שבת1 שפרה1

הצג עוד הצג פחות

הנצפים ביותר

ארשת שפתיים

"אֲרֶשֶׁת שְׂפָתֵינוּ יֶעֱרַב לְפָנֶיךָ" - כך פותח פיוט קצר זה הנהוג לאמרו אצל עדות אשכנז במהלכה של תפילת המוסף של שני ימי ראש השנה. הביטוי הוא יחידאי בתנ"ך ונמצא בתהילים (כ"א ג'): "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל-מָנַעְתָּ סֶּלָה". השורש אר"ש נמצא באכדית ומשמעו: תביעה ודרישה, וכן בארמית: 'ארשתא' (בבא בתרא נ"ח) = תביעת חוב; וכן בתרגום הפס': "כִּי-תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ מַשַּׁאת מְאוּמָה" (דב' כ"ד י') = ארי תרשי בחברך רְשו. ומשורש זה רָשות, פקידי השלטון התובעים לדין, וכן הרשאה=כוח ורְשות, וממנו יצרנו את ה'רשיון'. בשיכול אותיות 'שרי' בארמית=מותר, פתור, פתוח, חופשי (ומכאן 'שרוי'=נמצא חופשי במרחב – "ונהורא עמו שרא" – והאור נמצא, שרוי עמו, דניאל ב' כ"ב); ובערבית 'אִשְתרא=קנה, הפך לו החפץ למותר', ל'חופשי' כי שילם תמורתו. ולפי זה פירוש הביטוי 'ארשת שפתיו' יהיה: בקשתו שביטא בשפתיו. ועפ"י הכתוב הזה נוסד הפיוט בראש השנה ...

מהו פירוש השם 'משה'?

ישנן כמה סברות באשר למשמעות השם "משה" : א. הביטוי המצרי 'מו' משמעו 'מים', או 'מס' בהוראת 'ילד' (ללדת), לאמור "בן המים" או "זֶרע היאור" וכדומה, מה שהולם את הסברה של בת פרעה - "כִּי מִן-הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ". ב. היה נוהַג לקרוא לבנים בשמות האלים שתאריך הולדתם נופל באותו יום (כך למשל, יש הטוענים שליל חגיגות 'סילבסטר' ב-31 בדצמבר הוקדש לאפיפיור הזה, כי הוא נולד ביום זה), ומשה נקרא על שם האל 'רע', כך שמובנו יהיה 'רע נולד' או במצרי ra mose , ופעמים רבות הושמטה התחילית‏ ונשאר mose =משה (רעמסס - משמעו "בן של רע"). ג. הנצי"ב מעלה השערה שהוראת השם המקורית הייתה "הילד" סתם , mose במצרית, וזה היה כינוי מקובל לבן המלך‏. ד. יוסף בן מתתיהו בקדמוניות היהודים כותב: "המצרים קוראים למים 'מוֹאִי', ו'אסיס' למי שניצל. וכן צירפו את שניהם לכינוי אחד ונתנוהו לו " . ה. הראב"ע סבור, שהשם משה מתורגם מלשון מצרים בלשון הקודש....

מילים מצריות בתורה

בשבועות אלו אנו קוראים את קורות בני ישראל במצרים. אמנם משפחת יעקב שמרה על שפתם העברית, אך נראה שמילים מצריות חדרו אל התורה, והיא מתארת בפרוטרוט מנהגים רבים השאובים מהווי החיים של מצרים , כגון הטקסים בחצר המלך, יום ההולדת של המלך, הפקידים הממונים על בית הסוהר, חלומות ופתרונם, התייעצות עם החרטומים, תיאור מינויו של יוסף, הניחוש בגביע, החניטה ושבעים ימי הבכי, אדמת הכוהנים שהייתה פטורה ממיסי המלך, מרכבות הסוסים של המלך ; והוסף את שמות המקומות כמו פיתום ורעמסס, פי החירות, און ועוד (הדברים הנ"ל מעידים בעליל על שהייתם ויציאתם של בני ישראל ממצרים). חוקרי השפה המצרית ותרבותה, המכונים אגיפטולוגים (מאותה מילה הגיפסי=הצועני) מזהים הרבה מילים מצריות בתוך פרשיות בראשית ושמות. צפנת ואסנת נתחיל עם השם שהעניק פרעה ליוסף 'צָפְנַת פַּעְנֵחַ', ומשמעו מכלכל הארץ ונותן חיים, מושיע העולם תואר המתאים למי שהציל את העולם מרעב; אף שיש המפרשים את השם עפ"י הארמית 'מפענח צפונות'. ראוי לציין שהשם צפנת דומה לשמות נכריים כמו אחֻזַת (בר' כ"ו כ"ו), גלית ואסנת (קרא ( ASNAT ...

ארכיון

2024 3
- אפריל 2024 2
  - למילה 'פסח' - שלוש הוראות
  - צו 8
- ינואר 2024 1

2023 6
2022 6
2021 6

הצג עוד הצג פחות

‏מופעל על ידי Blogger

כל הזכויות שמורות למשה אוסי - "על קצה הלשון" - 2024