מרדכי = מרציפן?

ביישוב הישן, בימים שעוד הייתה שכנות טובה בין יהודים לערבים, היה מנהג של משלוח מנות אל השכנים הערביים – מאכלים גדושי סוכר ודבש, ולכך קראו הערבים לחג 'עיד (חג, מועד) אלסוכר'.

באמסטרדם היו מגישים על השולחנות דמויות מחצר המלך, ומרדכי יושב בשער המלך בלבוש פרסי, ואסתר שוכבת על המיטה, והמן נופל - וכל זה מסוכר. באיטליה ובספרד היו מפסלים פסלי סוכר בעזרת שקדים קלופים וטחונים – מה שנקרא 'מרציפן'.

באלג'יר היו אוכלים ממתקים בצורת כתרי מלכות. בארה"ב היו שולחים מנות בצורת "שור הבר-שוקולדי לצד "כינור דוד סוכרי". גם הנזירות ידעו להכין מרציפן והיו מעצבות צורות וסמלים מעולם הכנסייה.

כשהדרכתי קבוצות בספרד, בהליכתנו בסמטאות העיר טולדו, היינו רואים מבעד לחלונות הראווה מדפים מלאים במרציפנים בצורות שונות.

מהו מקור המילה 'מרציפן?

1. מאיטלקית: marzipane. המילה עברה לשפה העברית דרך הגרמנית. יש הסוברים שמקור המילה האיטלקית בשם עיר הנמל Martabān שבבורמה, שם ייצרו צנצנות זכוכית וחרסינה, בין היתר לאחסון ממתקי מרציפן. דעות אחרות סוברות שהיסוד הוא בשם מטבע, matapan, שנטבע בימי הביניים באיטליה.

2. על פי חלק מהחוקרים שם המטבע מקורו מערבית mawthaban, "יושב", (מזכיר את ה'מיתבתא'=הישיבה) על פי דמות ישו הנוצרי החקוקה על גבי המטבע. סברה אחרת - מהשורש 'רטב', לח, הנמצא גם בעברית – הצנצנת נקראת בערבית 'מַרְטַבּאן', כי בה היו שומרים דברי מתיקה, ובמשך הזמן נתייחדה לממתק העשוי מסוכר ושקדים. המילה חדרה לספרדית בצורת mazapane, ובאיטלקית .marzipane

3. סברה נאה מספרת שהיהודים בספרד היו אופים לכבוד פורים לחם מתוק וקראו לו "מרדכי pane"=פת מרדכי, והביטוי השתנה ל"מרדיפן" ומכאן הדרך קצרה ל"מרציפן".

איזו סברה נראית לכם?

(לכתיבת המאמר נעזרתי בחומר מאלף של הבלשנית הד"ר אסתר גולדברג. מודה לה מאוד על מה שלמדתי ממנה.)